סוללות במצלמה נסתרת – כמה זמן הן מחזיקות?

אחרי העדשות האופטיות ורכיבי השידור, הסוללות הן מרכיב נחוץ ביותר לתפקודן השוטף של מצלמות נסתרות ניידות. הסיבה הבסיסית ביותר לכך היא האופי החשאי שלהן, שבדרך כלל אינו מאפשר חיבור קווי לחשמל מחשש לחשיפת המצלמה ובוודאי שלא רצוי להזדקק להחלפת או לטעינת סוללות באמצע התיעוד, עקב סכנת הגילוי.

בנוסף, במקרים רבים המצלמה נדרשת להחזיק מעמד די זמן כדי לקלוט התרחשויות מפתח, לרבות הזמן שחולף מרגע ההתקנה שלה בתוך תא השטח ועד שמגיע האדם אותו מעוניינים לתעד. בנסיבות מסוימות עשויה להידרש הסרטה של פעולות חוזרות על מנת להוכיח דפוס התנהגות ומתחייב צילום ארוך טווח.

מבנה הסוללה הכימית במצלמה הנסתרת

הסוללה היא מתקן קומפקטי להפקת חשמל באמצעות תא בודד או שני תאים אלקטרו-כימיים. במסגרת פעילות התא, מצב של הפרש מטענים חשמליים מחולל מעבר של זרם אלקטרונים בין שני קטבים של אלקטרודות וזאת בתיווך תמיסה אלקטרוליטית בעלת יכולת הולכה.

מודל פופולרי של סוללות המשרתות מוצרי חשמל הוא סוללת האלקליין, המבוססת על אלקטרודת אבץ ואלקטרודת מנגן לצד תמיסת אלקטרוליט בסיסי בדמות אשלגן הידרוקסידי. מודל זעיר יותר המתאים במיוחד למצלמות קטנות הוא סוללת יוני הליתיום, שהיא דגם המאפשר הטענה חוזרת ומבוססת על אלקטרודת תחמוצת של מתכות מעבר ואלקטרודת גרפיט.

הסוללות מיוצרות במבנים מרחביים שונים, כך שקיימות סוללות גליליות או מרובעות וגם דמויות מטבע. מטבע הדברים, על מנת שתאפשר פעילות חשמלית שוטפת, צורת הסוללה מוכרחת להיות תואמת למבנה הפנימי של המצלמה.

גורמים המשפיעים על חיי הסוללה

ללא תשומת לב לאספקת החשמל, המצלמה עלולה לשבוק חיים בדיוק ברגע הלא נכון. דגמים מסוימים אף מאותתים למפעיל על הפסקת התיעוד, בין היתר, בעקבות התרוקנות הסוללה. באופן כללי, חיי סוללה מושפעים ממספר היבטים, בהם צריכת החשמל של המוצר האלקטרוני והקיבולת האנרגטית של הסוללה. עבור המצלמה הנסתרת, ממדיה המצומצמים מייצרים דרישה לסוללות קטנות ביותר, כך שגם הגודל משפיע על חיי הסוללה.

ניתן לנקוט בדרכים להארכת חיי הסוללה. למשל, מאחר והפעלה מתמשכת ברציפות זוללת אנרגיה, ניתן לחסוך בחשמל בעזרת שימוש במצב סטנד-ביי שיביא להפעלת המצלמה בעקבות תזמון שנקבע מראש, חיישן תנועה או גלאי חום. הצריכה אמנם לא תתאפס, אבל בהחלט יתאפשר חיסכון מסוים. דרך אחרת היא לבצע הפעלה ידנית ברגע האמת, אלא שהיא רלוונטית רק במקרה בו תהיה זו אפשרות מעשית שלא תהווה סיכון למאמצי התיעוד.

למעשה, פרק הזמן הנפוץ לפעילות החשמלית הרציפה הוא מספר שעות כזה או אחר, כאשר מצלמות יקרות יותר יכולות להחזיק לעתים ימים שלמים. יש לשקול מהו פרק הזמן הדרוש להשגת התיעוד הרצוי ומתי תתאפשר גישה לסוללה הפנימית. למשל, בשימוש של מצלמה נסתרת בבית למעקב אחר מטפלת, מתאפשרת הטענה מדי יום עם סיום העבודה. במצלמת גוף לתיעוד שיחה או ראיון, ייתכן שיספיקו אפילו 60 דקות של הסרטה. לעומת זאת, במצלמה המושתלת ברכב ייתכן שייקח זמן רב עד שיהיה ניתן להטעין או להחליף סוללה כשתתאפשר גישה למכונית מחדש. מובן שישנו צורך בוער בייעוץ משפטי לפני ביצוע מהלך של תיעוד חשאי.

גם במקרה של סוללה נטענת, ישנה תוחלת חיים מקסימלית שבסיומה לא תתאפשר עוד הטענה חוזרת. התקופה הכוללת של מחזורי הטעינה יכולה להימשך מחודשים ועד שנים, בהתאם לאיכות המוצר ולאופן הטיפול בו. חשוב להימנע מטעינת יתר, מהגעה למצב של התרוקנות מוחלטת ומשימוש במטען לא מתאים או באיכות ירודה. מספר מחזורי הטעינה יושפע גם מנזקים שנגרמו לסוללת המצלמה מפגיעות מכאניות ומחשיפתה לתנאים סביבתיים קיצוניים.